טיטניום וסגסוגות טיטניום

הוא החומר כשהעניין הוא חוזק במשקל מינימלי – תעשיית מטוסים, טורבינות, שתלים, מכלי כימיה. הוא חזק כמו חלק מסוגי הפלדה, אבל שוקל רק חצי, וכמעט לא מחליד. המחיר: טיטניום יקר, וב הוא חסר פשרות לחלוטין.

מבדילים בין (Grade 1 עד 4, הולך ונהיה חזק יותר ופחות ניתן לעיצוב) לבין הסגסוגות. הכוכב ביניהן הוא Ti6Al4V (Grade 5), עם אלומיניום ו, שנושאת את רוב היישומים בתעופה. בנוסף יש סגסוגות אלפא, בטא ואלפא-בטא, שלכל אחת התנהגות משלה.

התכונה המכרעת ב: טיטניום בטמפרטורה גבוהה הואextremely ריאקטיבי. מסביב ל-400 °C הוא סופג בשקיקה חמצן, חנקן ומימן מהאוויר. התוצאה היא תפר מוקשה וסדוק – ואתה רואה את זה מיד ב. צהוב-זהב עוד בסדר, כחול מדאיג, אפור-לבן אומר: התפר הוא גרוטאה. לכן חלה הכלל הברזל: אזור הריתוך חייב להיות לא רק בצד הקדמי אלא גם בשורש כולו תחת , עד שיתקרר מתחת ל-400 °C. אם תרתך טיטניום "פתוח" כמו פלדה, הפסדת.

בפועל זה אומר: בזרם ישר, אלקטרודה במינוס, סט נחיר גז גדול או טוב יותר פעמון גז גורר, ובנוסף מאחור. מקום העבודה חייב להיות נקי – סט מברשות נירוסטה נפרד רק לטיטניום, כפפות, בלי שומן, בלי אבק, בלי ניצוצות ריתוך מהתא השכן. טיטניום לא סולח.

בנוסף יש את ה: טיטניום מתפשט מעט, אבל החוזק הגבוה בחתך קטן אומר פחים דקים, ופחים דקים נוטים להתעוות. לתקן עם תפרי נקודה והתקני הידוק.