קבוצת הערכה
קבוצת ההערכה היא סיווג תקני לפי ISO 5817. היא קובעת כמה גדולים יכולים להיות פגמי תפר הריתוך בלי שהתפר ייכשל. ככל שהעומס על הרכיב גבוה יותר, כך קבוצת ההערכה מחמירה יותר.
מנגנון פעולה פיזיקלי-כימי
קבוצת ההערכה אינה משנה את החומר. היא מערכת תקנות. היא מקצה לכל תפר גודל פגם מותר. פגמים אלה פועלים כמו חריצים. חריצים גדולים מרכזים את המאמץ ומפחיתים את כושר הנשיאה.
חשיבות מטלורגית וסיכונים בריתוך
אם הרתך בוחר קבוצת הערכה מתונה מדי, התפר עלול להכיל נקבוביות גדולות מדי, פגמי קישור או חריצי חדירה. פגמים אלה מפחיתים את החתך הנושא. בעומס דינמי נוצרים סדקים בחריצים אלה. בעומס סטטי התפר עלול להישבר פריך. קבוצת ההערכה אינה קובעת קשיות או חוזק. הקשיות נוצרת מקצב קירור ומסגסוגת.
עבודת סדנה והנחיות לביצוע
ISO 5817 מגדיר שלוש קבוצות הערכה: B (הדרישה הגבוהה ביותר), C, D (הדרישה הנמוכה ביותר). עבור חלקים בעומס דינמי או מכלי לחץ התקן דורש B או C. עבור חלקים בעומס סטטי לעתים קרובות מספיק D. קבוצת ההערכה הנדרשת מופיעה בשרטוט או בהוראות הריתוך. דוגמה לגבול נקבוביות: בקבוצה B נקבובית בודדת יכולה להיות בגודל מקסימלי של 0.1 × עובי הפח, ולכל היותר 3 mm. בקבוצה D זה 0.3 × עובי הפח, ולכל היותר 5 mm. פגמים מעל הגבול חייבים להיות מוש� חזקים ולתפור מחדש.