יצירת כרום-קרביד
הקשר הכימי בין כרום לפחמן בטמפרטורות מוגברות, שבאמצעותו נגרע כרום מהמטריצה. הדבר יכול להוביל, במקרה של סגסוגת לא מספקת, לרגישות מקומית לקורוזיה בגבולות הגרגירים.
יצירת כרום-קרביד מתרחשת כאשר הפלדה נמצאת בטווח הטמפרטורות הקריטי והפחמן מתחבר עם הכרום בגבולות הגרגירים. כתוצאה מכך נגרע הכרום מהסביבה, ושם בדיוק הפלדה מאבדת את ההגנה מפני קורוזיה – זה נקרא קורוזיה בין-גרגירית.
בריתוך הסיכון גדול במיוחד, כי אזור ההשפעה התרמית נכנס בדיוק לטווח הקריטי הזה. אם לא תשים לב, תקבל אחר כך סדקים או שהחומר יחליד לך בגבולות הגרגירים, למרות שהוא אל-חלד.
לכן אתה חייב לדאוג שהפלדה לא תישאר יותר מדי זמן בטווח הקריטי. זה נעשה באמצעות ניהול החום והקירור. בלוחות דקים לעתים קרובות עוזר בסיס נחושת או קירור מהיר, בחלקים עבים יותר אתה חייב לעקוב אחר טמפרטורת הביניים. ואם יש לך בחירה, קח פלדה עם תכולת פחמן נמוכה או חומר מיוצב – אז לא תהיה לך את הבעיה מלכתחילה.