תחום תחולה

מנגנון פעולה פיזיקו-כימי

פחים עבים מוליכים חום במהירות. זמן הקירור (t8/5) מתקצר. במבנה נוצר מרטנזיט קשה. התפר נעשה פריך. פחים דקים מתקררים לאט יותר. הגרעין מתעבה. הקשיחות יורדת. מנח הריתוך משנה את פינוי החום: בריתוך אנכי החום זורם אחרת מאשר במנח גומחה. החומר שולט באמצעות שווה-ערך הפחמן במידת ההקשיה שלו. רק אם החומר, העובי והמנח דומים לדגימת הבדיקה, המבנה נשאר זהה.

רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך

אם חורגים מתחום התחולה – למשל פח עבה יותר מזה שנבדק – התפר מתקרר מהר יותר. התוצאה: היווצרות מרטנזיט, קשיות גבוהה, סדקים קרים. חומר אחר עם שווה-ערך פחמן גבוה יותר מתקשה כבר בקירור רגיל. מנח ריתוך שגוי מוביל לפינוי חום לא אחיד, נקבוביות או פגמי היתוך. כל הפגמים האלה מסכנים את כושר הנשיאה של החיבור המרותך.

תרגול בסדנה והנחיות פעולה

הרתך בודק לפני תחילת העבודה את ה-WPS (Welding Procedure Specification = הוראת ריתוך). שם רשום תחום התחולה: קבוצות חומר מותרות, טווח עובי פחים, מנחי ריתוך. דוגמה: נבדק פח בעובי 10 מ"מ. לפי התקן טווח העובי לתפרי קצה יכול להיות 5–20 mm (מקדם 0.5 עד 2.0). לתפרי פינה חל לעתים קרובות 3–20 mm. אם הרכיב מחוץ לתחום, יש צורך בבדיקת תהליך חדשה. לעולם לא לרתך מחוץ לתחום התחולה – גם אם הרכיב סוטה רק במעט.