בדיקת קשיות

מנגנון פעולה פיזיקלי-כימי

גוף יהלום או מתכת קשה חודר אל פני השטח תחת כוח בדיקה קבוע. החומר מפעיל התנגדות פלסטית לחדירה. ככל שהמבנה קשה יותר, השקע נשאר קטן יותר. בריתוך מודדים בדרך כלל לפי ויקרס (HV10). שיטה זו עובדת עם פירמידת יהלום וכוח בדיקה של 10 קילופונד. ערך הקשיות הנמדד נוצר ישירות מאורך האלכסון של השקע. מלבד ויקרס, גם ברינל ורוקוול נפוצים, אבל לריתוכים מתאימה ויקרס HV10 ביותר, כי השקע נשאר קטן וניתן למקם אותו במדויק באזור מושפע חום הצר.

רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך

לאחר הריתוך התפר מתקרר. קירור מהיר מדי יוצר באזור מושפע חום מרטנזיט קשה ורגיש לסדקים. בדיקת הקשיות חושפת אזורים כאלה. ערכים מעל 350 HV10 נחשבים קריטיים בפלדות לא מסגסוגות ומסגסוגות נמוכות. שם מאיימים סדקי קור הנגרמים ממימן. גם אזור רך מדי יכול להעיד על ריכוך עקב חיסום, במיוחד בפלדות מחוסמות ומחוסמות-נרפות.

עבודה בסדנה והוראות פעולה

להסמכת ריתוך לפי תקן בודקים לפחות שלושה שקעים בכל אחד: בתפר הריתוך, באזור מושפע חום ובחומר הבסיס. פני השטח חייבים להיות מושחזים ישרים וללא אבנית. נקודות המדידה נמצאות בין 0.5 ל-1 mm ליד קו ההיתוך. אם ערך הקשיות גבוה מהגבול המותר, על הרתך להגביר את הכנסת החום, להעלות את טמפרטורת החימום המוקדם או לבצע טיפול חום לאחר מכן. לאחר מכן לבדוק שוב.