הַרְפָּיָה אִיזוֹתֶרְמִית
הַחְזָקָה מְכֻוֶּנֶת שֶׁל הַחֹמֶר הַמְּחֻסָּם בְּטֶמְפֶּרָטוּרַת הַרְפָּיָה קְבוּעָה לְכִוּוּן מְדֻיָּק שֶׁל קְשִׁיחוּת וְגְמִישׁוּת.
בְּהַרְפָּיָה אִיזוֹתֶרְמִית אַתָּה מַחְזִיק אֶת הָרְכִיב בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה קְבוּעָה עַד שֶׁהַמִּבְנֶה מִשְׁתַּנֶּה. אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְכַוֵּן תְּכוּנוֹת מְסֻיָּמוֹת כְּמוֹ עֲמִידוּת לְשֶׁבֶר, בְּלִי שֶׁיִּהְיוּ הַסָּבוֹת לֹא רְצוּיוֹת. אִם אַתָּה לֹא פּוֹגֵעַ בְּדִיּוּק בַּטֶּמְפֶּרָטוּרָה אוֹ בִּזְמַן הַהַחְזָקָה, אַתָּה מְקַבֵּל מִבְנֶה שָׁגוּי וְהָרְכִיב יִהְיֶה קָשֶׁה מִדַּי אוֹ רַךְ מִדַּי. בְּפוֹעַל זֶה אוֹמֵר: הָרְכִיב לַתַּנּוּר, לְהָבִיא לַטֶּמְפֶּרָטוּרָה הַנְּכוֹנָה וְלִשְׁאִיר שָׁם עַד שֶׁהַהַסָּבָה נִגְמֶרֶת – לֹא לְהוֹצִיא קֹדֶם. פָּשׁוּט לַעֲבֹד לְפִי תְּחוּשָׁה וְנִסָּיוֹן, לֹא לְפִי זְמַנִּים קְשׁוּחִים.