קירור-יתר קונסטיטוציוני
קירור-יתר קונסטיטוציוני הוא קירור מקומי של הנוזל לפני חזית ההתמצקות על ידי גרדיאנטים של ריכוז יסודות מומסים, מה שמעודד צמיחה דנדריטית.
מנגנון פעולה פיזיקו-כימי
קירור יתר קונסטיטוטיבי מתרחש כאשר כמויות מרוכזות של יסודות מומסים (למשל צורן או פחמן) מגיעות לחזית ההתמצקות. יסודות אלה גוררים חום איתם ומקררים את הסביבה המקומית, מה שמוביל לקירור מהיר יותר באזור זה.
רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך
קירור יתר קונסטיטוטיבי יכול להוביל לצמיחה דנדריטית, שבה נוצרים גבישים חזקים. גבישים אלה יכולים לפגוע בתכונות המכניות של ריתוך התפר ולהוביל לסדקים או לשברים. בנוסף, הוא יכול להוביל ליצירת מצב מאמצים מוגבר בתפר, מה שמגביר את הסיכון לסדקים חמים.
עבודת סדנה והנחיות פעולה
כדי למזער קירור יתר קונסטיטוטיבי, יש לכוונן את טמפרטורת ההתכה כך שתהיה מתחת לנקודה האוטקטית. זה מונע צמיחה מהירה של דנדריטים. בנוסף, קירור אחיד של ריתוך התפר חשוב. ניתן להשיג זאת באמצעות זמן קירור מתאים ושימוש בתווך קירור מתאים.