נטייה להפרדה בגבולות גרעינים
נטייה להפרדה בגבולות גרעינים היא תהליך תרמודינמי שבו יסודות נלווים ועקבות מתרכזים בגבולות הגרעינים. זה מפחית את הלכידות של המבנה מקומית ועלול להוביל לנקודות תורפה.
מנגנון פעולה פיזיקו-כימי
בריתוך או בעיבוד מתכות יכולים יסודות מסוימים (יסודות לוואי ועקבות) להתרכז בגבולות שבין התאים הגבישיים (גבולות גרעינים). תהליך זה, נטיית הסגרגציה בגבולות הגרעינים, מתרחש בגלל הנטייה התרמודינמית למזער את אנרגיית גיבס. יסודות כמו צורן או פחמן יכולים להתרכז בגבולות הגרעינים ולהפחית את הלכידות המקומית של המתכת.
רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך
הסגרגציה של יסודות לוואי ועקבות יכולה להוביל לנקודות תורפה במבנה, למשל סדקים חמים או ירידה בקשיחות. במיוחד בתהליכים בטמפרטורה גבוהה כמו טיפולי גז או ריתוך במתחים גבוהים, נטיית הסגרגציה בגבולות הגרעינים היא גורם חשוב לאיכות תפר הריתוך.
פרקטיקה בבית המלאכה והנחיות לביצוע
כדי למזער את נטיית הסגרגציה בגבולות הגרעינים, יש להקפיד על מתחים נמוכים וטמפרטורות מבוקרות בריתוך. במתכות בעלות נטיית סגרגציה גבוהה יש לבחור בקפידה את שיטת הריתוך ולהקפיד על פרמטרים של התהליך כמו טמפרטורה וזמן. בעת הצורך ניתן לבצע גם טיפול לאחר ריתוך כדי להפחית את הסגרגציה.