מהירות התקררות קריטית
מהירות ההתקררות הקריטית היא הקצב המינימלי שבו חומר מתקרר כדי ליצור מבנה מרטנזיטי ולהימנע מפאזות מבוקרות דיפוזיה כמו פרליט או ביניט. היא משפיעה על הקשיות ועל יכולת העיוות של החומר.
מנגנון פעולה פיזיקלי-כימי
קצב הקירור הקריטי מתייחס לקצב שבו חומר מקורר כדי ליצור מבנה מרטנזיטי. בקירור איטי מדי נוצרים פאזות הנשלטות על ידי דיפוזיה כמו פרליט או בייניט. בקירור מהיר יותר החומר נשאר במצב מרטנזיטי ומפתח קשיות גבוהה.
רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך
קירור מהיר מדי יכול להוביל למרטנזיט קשה כזכוכית, מה שמפחית את הקשיחות של החומר ומגביר סדקים. קירור איטי מדי יכול להוביל לפאזות הנשלטות על ידי דיפוזיה כמו פרליט או בייניט, מה שמפחית את הקשיות ואת הגמישות.
פרקטיקה בבית המלאכה והנחיות פעולה
כדי להשיג קצב קירור אופטימלי, יש לשים לב לערכים הבאים: בפלדות עם תכולת פחמן גבוהה (למשל HSS) הקירור צריך להיות מהיר כדי להשיג מצב מרטנזיטי. בפלדות עם תכולת פחמן נמוכה (למשל פלדת אוסטניט) הקירור צריך להיות איטי יותר כדי למנוע פאזות הנשלטות על ידי דיפוזיה. הקצב המדויק תלוי בתכונות הספציפיות של החומר ובחוזק ריתוך הרצוי.