אזור פלסטי
האזור הצר ממש לפני קצה הסדק, שבו גבול הכניעה של החומר נחצה. גודלו משפיע באופן מכריע על מצב המאמצים ועל הקשיחות.
כשסדק נמצא במצב מאמץ בחומר, מתח נערם לפני חודו. אם החומר קשיח מספיק, הוא מתעוות פלסטית שם, חוד הסדק מתקה והסדק צריך יותר אנרגיה כדי להמשיך לגדול. אבל בפלדות בעלות חוזק גבוה, אזור העיוות הזה קטן, כי החומר בקושי נכנע – הסדק נשאר חד ומתפשט מהר באופן פריך.
בריתוך אתה לעתים קרובות עושה את זה גרוע יותר: אזור ההשפעה התרמית נעשה קשה ופריך, והתכווצות יוצרת מאמצים פנימיים ש'מושכים' את הסדק עוד יותר. נוסף על כך מימן שמפרך את המבנה. התוצאה היא אזור קטן וקשה שלא יכול לעצור סדק.
בפועל זה אומר: קח חומר בעל קשיחות טובה, חמם את החלק מראש כדי שלא ייווצר מבנה קשה, ואל תיתן לריתוך להתקרר מהר מדי אחרי הריתוך. קצוות חדים וחריצים אתה חייב להשחיז נקי לפני כן – כל חריץ הוא נקודת התחלה לסדק. אם אתה בודק קשיות והריתוך קשה מדי, רק דבר אחד עוזר: טיפול תרמי או שינוי פרמטרי ריתוך.