קירור עמוק

אוסטניט שיורי אינו רצוי במבנה המחוסם, כי אז החלק נשאר רך יותר ויכול לעבור התמרה נוספת תחת עומס. קירור עמוק מיד לאחר ההרפיה לטמפרטורת החדר משלים את ההתמרה למרטנזיט על ידי קירור החלק לטמפרטורות נמוכות מאוד. חשוב לקרר לאט ואחר כך גם לחזור לאט לטמפרטורת החדר, אחרת תסתכן במאמצים. לאחר מכן חובה לבצע הרפיה, אחרת החלק נעשה פריך ונשבר – זה נוגע בעיקר לפלדות כלים מרותכות, שבהן לאחר ריתוך והרפיה לעתים קרובות נשאר אוסטניט שיורי.