דיאגרמת וולר

מנגנון פעולה פיזיקו-כימי

דיאגרמת וולר מציגה את משרעת המאמץ המרבית (Smax) כפונקציה של מספר מחזורי העומס (N) עד לשבר. היא מתחשבת בתכונות מטלורגיות ומכניות שונות, כמו קשיות, חוזק ועיוות פלסטי.

רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך

פרמטרי ריתוך שגויים עלולים לפגוע בתכונות המכניות, מה שמשנה את דיאגרמת וולר. תכולת פחמן גבוהה מדי עלולה להוביל לקשיות מוגברת ולכן למספר מחזורי עומס נמוך יותר. קירור לא מספק עלול להוביל למבנה מגולוון ולסיכון מוגבר לסדקים.

פרקטיקה בסדנה והנחיות פעולה

השתמש בדיאגרמת וולר כדי לקבוע את מספר מחזורי העומס המרבי למאמץ נתון. שים לב לפרמטרי ריתוך נכונים: טמפרטורה, זמן ולחץ. ברכיבים בעומס גבוה עליך לבחור תכולת פחמן נמוכה יותר ולהבטיח שהמבנה מתקרר מספיק.