דיפוזיה בין-סריגית

מנגנון פעולה פיזיקלי-כימי

דיפוזיה בין-סריגית מתארת את התהליך שבו אטומים או יונים נעים דרך החללים שבין קווי הסריג של גביש. אטומים אלה יכולים להיות אטומי זר קטנים יותר, החודרים לסריג ומתייצבים בו, מבלי שהם חייבים לתפוס מקומות סריג רגילים.

רלוונטיות מטלורגית וסיכונים בריתוך

דיפוזיה בין-סריגית חיונית לגמישות ולחוזק של פלדות. שיעורי דיפוזיה גבוהים מדי עלולים לגרום להידוק הסריג, מה שמגביר את הקשיחות אך בו בזמן מפחית את העמידות. בטמפרטורת ריתוך שגויה או בקירור איטי מדי, החומר עלול להתבלות גסה ותכונותיו המכניות ייפגעו.

פרקטיקה בסדנה והנחיות לביצוע

כדי להבטיח שיעור דיפוזיה אופטימלי, חשוב לכוון את טמפרטורת הריתוך והזמן במדויק. בפלדות עם תכולת פחמן גבוהה, יש לבצע את שלבי הקירור לאט (t8/5 > 25 s) כדי למנוע התבלות גסה אחידה של הסריג. בתכולות פחמן נמוכות, תהליך קירור מהיר יותר (t8/5 < 5 s) עשוי להתאים כדי למנוע מבנה קשיח כזכוכית.